"שאף הן היו באותו הנס"
מסכת שבת כג א
נשים מצוות בהדלקת נר של חנוכה, למרות שזאת מצווה שהזמן גרמה, והטעם לכך משום שאף הן היו באותו הנס. המסורת היהודית לרב לא נתנה פתח שוויוני לנשים, נשים לא הוזמנו לקחת חלק שוויוני מהובלת הטקסים הדתיים, והנה בחנוכה מותר לאשה להדליק, לברך, וחובה עליה להשתתף כי גם היא הייתה באותו הנס. את אור הנשים אנו מדליקים למען אותן נשים גיבורות, נראות וסמויות מהעין שעשו ועושות למען הכלל ולמען עצמן. מי ייתן ועוצמתן תתפשט, תאיר ותגיע לעוד תחומים של המסורת היהודית, ברכות ובלי מלחמות שהרי כולנו חלק מאותו הנס, ומאותה תרבות.
עיד אלבנאת
מעטים מכירים את המסורת היפה שמקורה בקהילות צפון אפריקה – חג הבנות "עיד אל בנאת". החג נחגג בנר השביעי של חנוכה, ראש חודש טבת , והסברה גורסת כי הוא מונהג עוד מזמנם של החשמונאים שאז אירע, לדעת חז”ל, גם מעשה יהודית. על כן ראוי שבני ישראל יקדישו את היום ויעשו אותו יום טוב לבנות.
מאמרים על נשים וחנוכה
נשות חנוכה
הרבה גילי צדקיהו
מהו חלקן של נשים בנס חנוכה? המסורת מספרת לנו על שלוש נשים שחלקן שונה מאוד. הראשונה היא מותה של יהודית, שהצליחה לגבור על המצביא הולופרנס ולהביא לעמה ניצחון – סיפור שהתרחש, ככל הידוע, בתקופה אחרת ונקשר בסיפורי הגבורה של חנוכה.
השנייה אנו מוצאים במדרש עתיק המספר על בת למשפחת החשמונאים אשר מרדה בחוק לפיו היה על כל כלה לעבור את הלילה הראשון שלאחר נישואיה עם ההגמון. כדי להביע את מחאתה היא התפשטה לעיני כל באי הכיכר וקראה תיגר על כך שצעד זה שלה מעורר חימה וזעם, בעוד שעל המנהג הבזוי של ההגמון עם כל בתולה שנישאת עוברים בשתיקה. על פי הסיפור אקט זה הוא שהצית את המרד.
האישה השלישית היא חנה (או רחל) "אם הבנים" אשר שבעת בניה נהרגו בסירובם להיכנע לגזירות השליט היווני לעבור על דתם. תגובתה של האם הינה אמציה וטרגית "לכו ואמרו לאברהם אביכם אתה עקדת מזבח אחד ואני עקדתי שבעה מזבחות!" ולאחריה היא קופצת אל מותה. בסוף הסיפור יוצאת בת קול ומכריזה, ספק באישור הגבורה וספק באירוניה "אם הבנים שמחה".
מדליקות או לא מדליקות
בטחה הר שפי
אידיאות עמוקות ואירועים היסטוריים ראויים לציון מתרגמים ביהדות להלכות דקדקניות, הנותנות להם צורה ממשית ודרך מעשית להעלאתם מחדש למודעות הכלל.
הדלקת הנרות בחנוכה היא המצווה המרכזית בחג ומטרתה – פרסום הנס. הנרות הדולקים כאות לנוכחות הא-ל בהיסטוריה, ועדויות לאפשרות הממשית של גאולה. בשלושה מן החגים עומד הנס כיסוד המכונן של החג. חגים אלה הם שלושת חגי הגאולה: פסח, המציין חירות מעבדות והתכוונות לקראת חירות רוחנית; פורים שבו חוגגים הצלה מאיום ממשי של השמדה פיסית; וחנוכה, שהעילה לכינונו היא ההצלה הרוחנית שהושגה על-ידי הניצחון על היוונים.
לגבי כל הזמנים האלה קבעו חז"ל שנשים חייבות להשתתף במצוות החג, על אף הפטור הכללי שניתן להן ממצוות אשר לגורם הזמן יש חלק בהגדרתן ("מצוות עשה שהזמן גרמן").
אם כך מדוע, במקומות רבים, ויתרו נשים על חובתן ההלכתית להדליק נרות חנוכה – וכיצד יש לפרש זאת?
"הדליקה נא נר לבן באוהל ליבי השחור"
אחינעם ניני שרה מזמור לילה של לאה גולדברג:
